סנדלי המזל של דוד
(דוד במילעיל) דוד הג'ינג'י לא היה מרוצה מהסנדלים שלו. בתור רועה הוא צריך סנדל שלא יחליק, יהיה יציב על הרגל וישמור עליה מקוצים, אבנים וכל הזיפת הזה שעל האדמה. לסנדלים שלו היתה סוליה מצויינת, עבה כזאת, וגם גמישה, ארבעה שכבות של עור עבה, מודבקות לא רע. אבל החוטים שהחזיקו אותם על הרגל היו מבאסים, הסוליות לא היו יציבות מול הרגל ומלא פעמים כשהוא רץ אחרי גדי שברח, או ניסה לעקוף את העדר , הסוליה זזה והוא חטף דקירה, או בומבה שהשאירה לו סימן כחול ואפילו הורידה דם. היה בבית לחם סנדלר שהכיר אותו וידע שאין לו איך לשלם על תיקון, אבל הבטיח לו שישמור לו שאריות עור מסנדלים של עשירים, שיוכל לנסות לבד. באחד הימים הוא נתן לדוד רצועה מאוד יפה שנשארה לו. ממש עור נעים כזה, ארוך, גמיש וחזק. דוד עבד לילה שלם, כמעט לא ישן, מתח, ושפשף, הכין חורים מתאימים בקצה של הסוליות, השחיל, קיצר, ובבוקר היו לו שני סנדלים - תענוג, סנדלים תנ"כיות של ממש. כל הרועים שראו אותו הולך התפעלו, רצועות עור דקות כרוכות מסביב לרגלים שלו, חצי דרך עד הברך. הסוליות לא זזות, נאמנות לתפקידן המקודש לשמור על כפות הרגליים העדינות...