מילים באריזה נוחה

 (השגיאות בכוונה)   די, די, די, די, די, די,די!   שוב הנודניק הזה, למה אני צריכה לסבול אותו בכל יום שישי מחדש? כל יום שישי הוא מגיע לחנות שלי בין עשר לעשר וחצי. כל יום שישי. ואז זה מתחיל, הוא רוצה לטעום מהכול. הכול! נקניקים, חטיפים, תבלינים, אפילו מהמאפים החצוף הזה מבקש לטעום. הכול נראה לו טעים, הכול מעניין אותו והוא גם טועם וגם מבלבל לי במוח. ממה זה עשוי, איך עושים את זה, מה אכפת לי אני? פתחתי את החנות הקטנה של הדליקטסים כשבעלי, ינוח בשלום על משכבו, עוד היה בחיים לעודד אותי.  "תעשי משהו עם עצמך, אל תשבי בבית כל היום" ככה היה אומר לי, עד שחשבתי מה לעשות ועלה לי הרעיון הזה.  מי ידע שיום אחד הוא ימות.  מי ידע שיבוא לי הנודניק הזה כל יום שישי ויטעום חצי קילו סחורה בשביל לבחור ממה לקנות חמישים גרם, ועוד לבקש לשלם קצת פחות. "יום אחד אני יעשה מסיבה ויזמין את כל האוכל רק ממך" הוא אומר לי הוואחש. בטח יעשה מסיבה, ואני גם יהיה אורחת כבוד שלו, בטח. חגיגה אצלי בחנות הוא עושה כל שישי המעפן הזה, על הסחורה הכי טובה הוא עושה סיבוב, ואחר כך מספר לי שזה נורא יקר ואומר לי "אול...